בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון במרבית הנושאים הנוגעים לדיני משפחה: מעמד אישי, ירושות, אימוץ, הסדרי ראייה, חלוקת רכוש ועוד. כאשר במקרים מסוימים יש לבית המשפט ולבתי דין אחרים סמכות מקבילה ולכן חשוב בכל הליך להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני משפחה כדי להגיע לתוצאות טובות מבחינה אישית ומשפטית.
בית המשפט לענייני משפחה הוקם בשל הצורך לתת מענה לתחום המשפחה, על כל הרגישות המתווספת אליו, כאשר הדיונים נערכים בפני שופט אחד ("שופט אחד – משפחה אחת") בדלתיים סגורות כמו כן כאשר פסקי הדין מפורסמים הם מפורסמים ללא ציון זהות התובע והנתבע לשם שמירה על פרטיות וחיסיון הצדדים הנוגעים לעניין.
מתי מוגשת תביעה בבית המשפט לענייני משפחה?
בתחום המשפחה, ישנם נושאים רבים שלא חייבים להגיע לדיון בבית המשפט וניתן לפתור אותם מחוץ לכותלי בית המשפט כדוגמת גישור גירושין או עריכת הסכם ממון טרום נישואין. בנוסף, קיימים תחומים מורכבים בהם ישנה חשיבות לאיזו ערכאה מוגשת התביעה, לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני כמו בחלוקת רכוש, שכן בית הדין אליו תוגש התביעה בנושא ימשיך לדון בו (שאלת "מרוץ הסמכויות").
מהם הסמכויות המיוחדות של בית המשפט לענייני משפחה?
בחלק מנושאי המשפחה יש לבית המשפט סמכות מקבילה לבית משפט או בית דין אחר בעיקר מול בית הדין הרבני.
ובחלק מהנושאים יש לבית המשפט לענייני משפחה סמכות ייחודית לדון כדוגמת: תובענה לאבהות או אימהות, מתן תוקף של פסק דין להסכם בענייני משפחה לזוג לא נשוי (למשל, הסכם ממון) קביעת גיל, חוק השמות כאשר אחד מבני הזוג אינו יהודי ועוד.
לבית המשפט לענייני משפחה ישנה גם סמכות לסטות מסדרי הדין ודיני הראיות – דבר שעשוי להיות לפעמים עניין מהותי בהוכחת התביעה אם כי השימוש בסמכות זו הינו מועט ביותר.